מחקר כמותי

מכון מחקר לביצוע מחקר כמותי

מחקר כמותי Quantitative Research מתאפיינים בכך שהם מבוצעים במדגמים סטטיסטיים ובדרך כלל כוללים
שאלות מובנות. דוגמאות: סקרים, ניסויים, תצפיות, פנלים, מחקרים אפידמיולוגיים, מחקרי מעקב כרטיסי חולים. 

יתרונות: אפשר לייחס את תוצאותיהם לאוכלוסיה. מחקר כזה הוא סטטיסטי ומייצג. 
חסרונות: מגבלות של מספר פריטי מידע/שאלות. מגבלה של זמן, היקף ותקציב. 

מחקרים כמותיים מהווים חלק נכבד מהמחקר הרפואי.

מטרתו של מחקר כמותי לספק מידע חיוני לחברה לשם קבלת החלטות עסקיות, למשל :האם להכניס מוצר חדש
לשוק?  האם התרופה אפקטיבית לטיפול במחלה? האם להחליף מפיץ?- האם רוקחים שבעי רצון מהשרות הניתן להם
ע"י המפיץ? מטרות נוספות – קביעת גורמי סיכון למחלות. ביצוע פעולת יחסי ציבור ושימוש בתוצאות סקר לשם כך.

במחקרים רבים נעשה שילוב של מחקר איכותי וכמותי במטרה להשיג מידע רב יותר וטוב יותר על השוק ברמה
הרחבה וברמה פרטנית יותר.

במחקרים כמותיים אנו משתמשים בשיטות שונות לקבל מידע מהנשאלים. השיטות הן:
 
ריאיון/סקר- הינה השיטה הפופולארית ביותר, ובמסגרתה קיימים:
 
  • ריאיון (לא מובנה -ללא שאלות מסודרות - משתמשים כאשר הנושא לא מוכר – מאזינים למרואיין. ראיון מובנה דומה לסקר אך כולל שאלות פתוחות רבות .
  • סקר - פנים אל פנים/טלפוני/דואר/אינטרנט (בחירה על פי: אורך השאלון, מהירות התגובה, שתוף פעולה)
  • סיקרי אומניבוס בקרב רופאים/אוכלוסייה כללית /מגזרים
  • תצפיות- מדידה כמותית באמצעות שאלון מובנה של פעולות הגורם עליו צופים.
אבן הבניין של ראיונות בלתי מובנים ומובנים וכן סקרים היא השאלה; חוקר שווקים מומחה נבדל בזאת שיש לו ידע
עמוק בבניית שאלות ושאלונים.

 
סוגי שאלות במחקרים כמותיים ואיכותיים:
 
שאלה פתוחה – שאלה שהמענה עליה הינו חופשי בהתאם להחלטתו של המשיב . לא מוצגות בפניו תשובות כלשהן.
שאלת השלמה – שאלה פתוחה שכאשר המשיב כותב 2-3 אותיות תשובה ראשונות עולה לו אוטומטית התשובה.
שאלה סגורה חד ברירתית – בשאלה כזו המשיב בוחר תשובה אחת מכלל התשובות המוצגות בפניו.
שאלה סגורה רב ברירתית – בשאלה כזו המשיב יכול לבחור יותר מתשובה אחת, מכלל התשובות המוצגות בפניו.
שאלת מטריצה – שאלה טבלה בו מוצגים פריטים בעמודות ושורות והמשיב עונה תשובה אחת או יותר בהתאם לסוג שאלת המטריצה.
 
  סוגי מחקרים כמותיים המבוצעים בפארמהקווסט
 
מחקר ATU – Attitude & Usage – בודק עמדות רופאים/רוקחים/ כלפי התרופה הנחקרת והתרופות המתחרות באותה הקטגוריה, וכן בודק הרגלי רישום של הרופאים/הרגלי המלצה של רוקחים (בתרופות ללא צורך במרשם).
 
מדוע נדרשים מחקרי מעקב אחר קליטת מסרים ושביעות רצון רופאים מנציגים רפואיים?
 
  • כדי לבחון האם המסרים המועברים ע"י הנציגים נקלטו היטב,
  • האם מסרים שלנו מיוחסים למוצרינו או למתחרים? (בידול)
  • האם יש קשר בין זכירת מסרים לרישום התרופה שלנו?
  • מה זוכרים הרופאים מהמסרים של המתחרים שלי?
  • האם הרופאים שבעי רצון מפעילות הנציגים שלנו ? היכן אנו ממוקמים בהשוואה למתחרים בשביעות רצון הרופאים?
  • אילו פרמטרים קובעים את שביעות רצון הרופאים מהנציגים הרפואיים? אמינות? מקצועיות? ידידותיות/שירותיות? אחר? וכיצד אנו עומדים מול המתחרים ביחס לפרמטרים אלה?
 
כיצד מקבלים נתונים אלה? – מסקרים בקרב רופאים
הרופאים מספקים מידע על התרופות שחולים שלהם מקבלים דיווח על ביקורי הנציגים (לא נעזר) -מה אמרו לרופא?
בדיקה בלתי נעזרת ונעזרת לגבי זכירת מסרים של חברה ביחס למתחרים
שביעות רצון רופאים מנציגים שלכם ושל המתחרים, באופן כללי, לפי פרמטרים
  • תדירות ביקור נציג שלכם מול נציגי מתחרים והשוואה לתדירות ביקור אידיאלית
  • בדיקת קונספטים שיווקיים ועזרי תעמולה
     
 
חדש! הכנסנו לשימוש פרמטרים חדשים שעלו מדברי רופאים
 
בדיקת קונספטים שיווקיים ופרסומיים 
 
באופן מסורתי,  בדיקת קונספטים שיווקיים מבוצעת באמצעות קבוצות מיקוד. השיטה שלנו, בביצוע אינטרנטי, קרובה
בעלותה לעלות קבוצה/שתי קבוצות מיקוד אולם מספקת מידע אמין יותר יציב והעיקר- מידע סטטיסטי . בקבוצת
מיקוד משתתפים עד 10 איש ואילו בסקר אינטרנטי ניתן להגיע למדגמים של 30 -100 רופאים, בתלות במספר
הרופאים בהתמחות- ובתקציב.

בשיטתנו אין דינמיקה קבוצתית הקיימת בקבוצת מיקוד, אבל זה יותר קרוב למציאות כי בדרך כלל רופא רואה פרסום
או כל אמצעי קידום אחר, לבד ללא הקולגות שלו ואנו מבקשים לקבל מידע אודות דעתו האישית, ללא השפעה של
קולגות. באותו אופן ניתן לבדוק מצגות מקצועיות שמכינים למתן לנציגים כדי לקדם תרופה, קונספט של כנס רפואי
וכל דבר אחד שנדרש לגביו היזון חוזר מרופאים כדי לקבל החלטות שיווקיות.
 
 
סוגי מחקרים שאנו מבצעים בתחומים כלליים וגם מאמצים לתחום הרפואה, במצבים מתאימים:
 
  • מחקר תיאורי - Descriptive Research  נמצא בשימוש רב במחקרי שוק, לדוגמא: בניית פרופיל משמש,  קביעת פרופורציות באוכלוסייה, קביעת נתחי שוק. מהווה בסיס למחקר ארוך טווח.
  • מחקר התנסות -Experience Survey ריאיון משתמשים מנוסים/מומחים או נאיבים במוצר/שרות. מחקרי התנסות חשובים בתהליך פיתוח מוצר חדש או כשמבצעים שינוי במוצר קיים.
  • ניתוח אירוע-Case Study/Analysis ניתוח תהליך מכירה של איש מכירות טוב/רע. ניתוח כניסת מתחרה לענף. התנהגות חברה בעת משבר (יח”צ).
  • מחקר סיבתי -Causal Research מן הסוג X  גורם ל- Y
    האם הכפלת כמות הדוגמאות של תרופה שנותנים לרופאים מעלה את אחוז רישום התרופה אצל אותם רופאים?
  • האם הוספת 2 נציגים רפואיים באזור הצפון מעלה את שיעור רישום התרופה?
  • האם שיפור הכשרת הנציגים הרפואיים של החברה מעלה את שיעור רישום התרופה וגם את שיעור שביעות רצון הרופאים מנציגי החברה?
ניסויים ותצפיות 
 
ניסוי שוק (Field Experiment ) - מחקר  בסביבה אמיתית בה מפעילים מניפולציה על משתנה/משתנים. לניסוי שדה
תקפות חיצונית.

(דוגמא – מבחן שוק -  עושים מיני מסע פרסום בנקודת מכירה ושמים על המדף מוצר חדש, עוקבים אחר הקנייה
במוצר זה ) 
ניסוי במעבדה (Laboratory Experiment) - יצירת סביבה “אמיתית” במעבדה בה מפקחים על המשתנים
ומבצעים מניפולציה על חלק מהם. לניסוי מעבדה יותר תקפות פנימית. (בשימוש בפסיכולוגיה)

תצפית- תצפית כשיטת מחקר הוא תהליך מובנה שבמסגרתו הנתונים  נאספים באופן שיטתי מבלי להפעיל מניפולציה ומבלי שאובייקט המחקר יודע שצופים עליו.  (חקירת תהליך קבלת החלטות לקניה בנקודת מכירה ל- GSL ).
 
 
שילוב של ניסוי עם תצפיות :
 
לקוח מדומה – לקוח מתחזה המדווח את כל פרטי הפנייה או הקנייה ל"מפעיל" שלו ויכול גם 
להתערב בתהליך ולהציג דרישות תוך יצירת מצב של "ניסוי" למוכרן.
מחקר שמטרתו לבחון :
  • מוקד טלפוני של חברה
  • פעילות קדום מכירות של רשת במהלך מבצע יצרן
  • נקודות מכירה, מקדמי מכירות בנקודות המכירה, חנויות